Daf 35b
''בְּמִי שֶׁהוּא רַחוּם'' קָאָמַר.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, ''בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ'' נָמֵי – ''בְּמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ'' קָאָמַר!
הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, כֵּיוָן דְּלֵיכָּא מִידֵּי אַחֲרִינָא דְּאִיקְּרִי רַחוּם וְחַנּוּן – וַדַּאי ''בְּמִי שֶׁהוּא חַנּוּן'', וַדַּאי ''בְּמִי שֶׁהוּא רַחוּם'' קָאָמַר. הָכָא, כֵּיוָן דְּאִיכָּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ – ''בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ'' קָאָמַר.
Rachi (non traduit)
במי שהוא חנון. ולאו דחנון שם הוא אלא בשם מי שהוא חנון:
תָּנוּ רַבָּנַן: כָּתַב אָלֶף לָמֶד מֵ''אֱלֹהִים'', ''יָהּ'' מֵ''יְיָ'' – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ נִמְחָק. שִׁין דָּלֶת מִ''שַּׁדַּי'', אָלֶף דָּלֶת מֵ''אֲדֹנָי'', צָדִי בֵּית מִ''צְּבָאוֹת'' – הֲרֵי זֶה נִמְחָק.
Rachi (non traduit)
כתב אלף למד מאלהים. שהתחיל לכתוב אלהים וכתב אלף למד אין נמחקין ואע''פ שלא גמר את השם שהרי ב' אותיות הללו שם לעצמו:
Tossefoth (non traduit)
בפר''ח גרס א''ד מן השם אינו נמחק. ותימה דמאי שנא מצ''ב מצבאות וש''ד משדי דנמחקין לפי שאין שם בפני עצמו ושמא משום דשם המיוחד הוא יש להחמיר בו יותר:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ''צְבָאוֹת'' כּוּלּוֹ נִמְחָק – שֶׁלֹּא נִקְרָא צְבָאוֹת אֶלָּא עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם''. אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי.
Tossefoth (non traduit)
ה''ג אין הלכה כרבי יוסי ואיצטריך דלא תימא נימוקו עמו וכן [גרס] ר''ח:
תָּנוּ רַבָּנַן: כָּל הַטָּפֵל לַשֵּׁם, בֵּין מִלְּפָנָיו וּבֵין מִלְּאַחֲרָיו – הֲרֵי זֶה נִמְחָק. לְפָנָיו כֵּיצַד? ''לַייָ''' – ל' נִמְחָק; ''בַּייָ''' – ב' נִמְחָק; ''וַייָ''' – ו' נִמְחָק; ''מֵיְיָ''' – מ' נִמְחָק; ''שֶׁיְיָ''' – ש' נִמְחָק; ''הַיְיָ''' – ה' נִמְחָק; ''כַּייָ''' – כ' נִמְחָק.
לְאַחֲרָיו כֵּיצַד? ''אֱלֹהֵינוּ'' – נוּ נִמְחָק, ''אֱלֹהֵיהֶם'' – הֶם נִמְחָק, ''אֱלֹהֵיכֶם'' – כֶם נִמְחָק. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: לְאַחֲרָיו אֵינוֹ נִמְחָק, שֶׁכְּבָר קִדְּשׁוֹ הַשֵּׁם. אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים.
(אַבְרָהָם, דְּלָטְיָא, לְנָבוֹת, בְּגִבְעַת בִּנְיָמִן, שְׁלֹמֹה, דָּנִיאֵל – סִימָן)
כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה בְּאַבְרָהָם – קֹדֶשׁ; חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא חוֹל – שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיֹּאמַר, אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ''.
Rachi (non traduit)
חוץ מזה כו'. למלאך האמצעי קרא אדון שכך באו לפניו מיכאל באמצעו גבריאל מימינו רפאל משמאלו:
חֲנִינָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אָמְרוּ: אַף זֶה קֹדֶשׁ. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִין יוֹתֵר מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה – כְּמַאן? כְּאוֹתוֹ הַזּוּג.
Rachi (non traduit)
אף זה קדש. דכתיב לעיל מינה וירא אליו יי' והדר כתיב והנה שלשה אנשים ואמר להקב''ה אל נא תעבור מעל עבדך המתן לי כאן עד שאכניס האורחין:
כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּלוֹט – חוֹל; חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ – שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיֹּאמֶר לוֹט אֲלֵהֶם, אַל נָא אֲדֹנָי, הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וְגוֹ''' – מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
Rachi (non traduit)
מי שיש בידו כו'. וה''ק ויאמר לוט אליהם באזניהם אל נא יהי כן וחזר כלפי השם ואמר לו אדוני הנה נא מצא עבדך:
כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּנָבוֹת – קֹדֶשׁ, בְּמִיכָה – חוֹל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנָבוֹת – קֹדֶשׁ, בְּמִיכָה – יֵשׁ מֵהֶן חוֹל וְיֵשׁ מֵהֶן קֹדֶשׁ. אָלֶף לָמֶד – חוֹל, יוֹד הֵי – קֹדֶשׁ; חוּץ מִזֶּה, שֶׁאָלֶף לָמֶד וְהוּא קֹדֶשׁ: ''כָּל יְמֵי הֱיוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים בְּשִׁילֹה''.
Rachi (non traduit)
בנבות. כתיב (מלכים א כ''א:
י''ג) ברך נבות אלהים:
במיכה. כגון (שופטים י''ז:
ג') לו בית אלהים וכגון (שם).
הקדש הקדשתי הכסף לה' מידי לבני וגו' הרי הוא אסור עלי כהקדש גמורים שהן לשם עד שאתננו מידי לבני לעשות פסל ומסכה וכן (שם יח) נכח ה' דרככם כלפי שכינה אמר:
אלף למד חול. כגון (שם יז) לו בית אלהים (שם יח) את אלהי אשר עשיתי לקחתם:
כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חוֹל, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: קֹדֶשׁ.
Rachi (non traduit)
שמות האמורין בגבעה. וישאלו בני ישראל בה' (שם כ):
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וְכִי מַבְטִיחַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה?!
Rachi (non traduit)
וכי מבטיח. שיצליחו ואינו עושה:
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מַה שֶּׁהִבְטִיחַ עָשָׂה; וְהֵם לֹא בִּיחֲנוּ אִם לִנְצוֹחַ אִם לִנָּצֵחַ. בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁבִּיחֲנוּ – הִסְכִּימוּ עַל יָדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּפִנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן (הַכֹּהֵן) עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר, הַאוֹסִף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם [בְּנֵי] בִנְיָמִן אָחִי אִם אֶחְדָּל וְגוֹ'''.
Rachi (non traduit)
הם לא ביחנו. הם לא שאלו אלא האלך ולא אמרו התתנהו בידי:
באחרונה שביחנו. באורים ותומים כי מחר אתננו בידך הסכימו לדבריהם:
Tossefoth (non traduit)
באחרונה שביחנו. שבכולן לא כתב אם אחדל אלא באחרונה דכתיב האוסיף לצאת למלחמה עם בני בנימין אחי אם אחדל:
כָּל ''שְׁלֹמֹה'' הָאֲמוּרִין בְּשִׁיר הַשִּׁירִים – קֹדֶשׁ, שִׁיר לְמִי שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ; חוּץ מִזֶּה: ''כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה'' – שְׁלֹמֹה לְדִידֵיהּ, ''וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ'' – רַבָּנַן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף זֶה חוֹל: ''הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים''.
Rachi (non traduit)
ומאתים לנוטרים כו'. לרבנן הניחם ויעסקו בתורה אחד מששה שבהם:
הנה מטתו. חול שהיה נבעת מאשמדאי כדאמר במסכת גיטין (דף סח:):
אַף זֶה – וְלָא מִיבְּעֵי הַאיְךְ?! אֶלָּא הָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מַלְכוּתָא דְּקָטְלָא חַד מִשִּׁיתָּא בְּעָלְמָא לָא מִיעַנְשָׁא, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה'' – לְמַלְכוּתָא דִרְקִיעָא, ''וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ'' – לְמַלְכוּתָא דְּאַרְעָא; שְׁמוּאֵל לָא כְּתַנָּא קַמָּא וְלָא כְּיֵשׁ אוֹמְרִים?!
Rachi (non traduit)
דקטלא חד משיתא. באנגריא דעבודת המלך:
Tossefoth (non traduit)
דקטלא חד משיתא בעלמא כו'. בהוצאה למלחמת הרשות קאמר:
אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה – קֹדֶשׁ; וְזֶה הוּא חוֹל – דְּמִטָּתוֹ. וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּיֵשׁ אוֹמְרִים.
כָּל מַלְכַיָּא הָאֲמוּרִים בְּדָנִיֵּאל – חוֹל; חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ: ''אַנְתְּ מַלְכָּא [מֶלֶךְ] מַלְכַיָּא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא, מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתָקְפָּא וִיקָרָא יְהַב לָךְ''.
Rachi (non traduit)
כל מלכיא האמורים בדניאל. כל מקום שנאמר שם מלך:
חוץ מזה. מלך מלכיא דאילו לנבוכדנצר לא הוה קרי ליה דניאל מלך מלכיא אלא ה''ק אנת מלכא נבוכדנצר מלך מלכיא דהוא אלהא דשמיא מלכות חסנא יהב לך:
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף זֶה קֹדֶשׁ – שֶׁנֶּאֱמַר: ''מָרִי חֶלְמָא לְשָׂנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָךְ'' – לְמַאן קָאָמַר? אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לִנְבוּכַדְ נֶצַּר קָאָמַר לֵיהּ, שָׂנְאוֹתֵיהּ מַאי נִינְהוּ – יִשְׂרָאֵל; מֵילָט קָא לָיֵיט לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל?!
וְתַנָּא קַמָּא סָבַר: שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל אִיכָּא, שׂוֹנְאֵי גוֹיִם לֵיכָּא?!
וּבְכָל כִּנּוּיִין – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין כּוּ'.
וּרְמִינְהִי: ''יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה'' – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ''וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה''! לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה'' – נֶאֱמַר כָּאן ''אָלָה'' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ''אָלָה''; מָה לְהַלָּן שְׁבוּעָה, אַף כָּאן שְׁבוּעָה; מָה לְהַלָּן בַּשֵּׁם, אַף כָּאן בַּשֵּׁם.
Rachi (non traduit)
והלא כבר נאמר בשבועת האלה. מהכא משמע תיהוי לאלה ולשבועה ותו לא הוה ליה למיכתב אלא יתן ה' את ירכך נופלת:
מה להלן שבועה. דכתיב והשביע:
ומה להלן בשם. דכתיב יתן ה' וגו':
Tossefoth (non traduit)
מה כאן שבועה. תימה ותיפוק ליה משבועת הפקדון מג''ש דתחטא וכ''ת דעיקר דאיצטריך למילף מה כאן בשם כו' אכתי לקמן דפריך לרבנן אלה דשבועה היא מנ''ל ליגמר מפקדון:
אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא; הָא רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי, הָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא, רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה ''הִשָּׁבַע'' וְ''אַל תִּשָּׁבַע'', ''קַלֵּל'' וְ''אַל תְּקַלֵּל'' – מָה ''הִשָּׁבַע'' בַּשֵּׁם, אַף ''לֹא תִּשָּׁבַע'' בַּשֵּׁם; מָה ''קַלֵּל'' בַּשֵּׁם, אַף ''לֹא תְּקַלֵּל'' בַּשֵּׁם.
Rachi (non traduit)
השבע. שבועת ה' תהיה וגו' (שמות כב):
[ואל תשבע]. לא תשבעו [בשמי] לשקר (ויקרא יט):
קלל. יתן ה' אותך לאלה:
לא תקלל. בין קללת השם בין קללת חבירו לא תקלל חרש:
מה השבע בשם כו'. וברייתא רבי חנינא ומתניתין רבנן:
וְרַבָּנַן, אִי גְּמִירִי גְּזֵירָה שָׁוָה – נִיבְעֵי שֵׁם הַמְיוּחָד! אִי לָא גְּמִירִי גְּזֵירָה שָׁוָה – ''אָלָה'' דִּשְׁבוּעָה הִיא מְנָא לְהוּ?
Rachi (non traduit)
ג''ש. דנאמר כאן אלה ונאמר להלן אלה:
דשבועה היא מנא להו. ושמעה קול אלה מנא להו דבשבועה משתעי:
נָפְקָא לְהוּ מִדְּתַנְיָא: ''אָלָה'' – אֵין ''אָלָה'' אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה''.
Rachi (non traduit)
נפקא להו מדתניא. מגופיה דמשמעות דקרא הכי משמע:
וכן הוא אומר. אלמא אלה היא שבועה כו' ופרכינן התם שבועת האלה כתיב שבועה שהיא בקללה אבל שבועה שאינה בקללה לא משתמע מהכא:
הָתָם ''שְׁבוּעַת הָאָלָה'' כְּתִיב! הָכִי קָאָמַר: ''אָלָה'' – אֵין ''אָלָה'' אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה''.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source